פסק-דין בתיק עת"מ 14067-10-10

1.         העתירה שבכותרת - עניינה החלטתה של המשיבה לדחות את בקשתו של העותר לרשום וליתן רשיון לרכב מסוג פורד מוסטנג. הרכב יובא על-ידי העותר מארצות הברית לישראל ב"ייבוא אישי" וזאת על-פי רשיון ייבוא שהונפק לו לשם כך על-ידי המשיבה. טעם הסירוב לרישום הרכב הנו אחד: העובדה כי מאז שניתן הרישיון ליבוא הרכב שונה הדין החל בנדון כך שלא ניתן לרשום רכב שחלפו למעלה משנתיים ממועד ייצורו. במועד בו נתבקש הרישום, חלפו למעלה משנתיים ולכן נדחתה הבקשה. העותר טוען כי החלטתה של המשיבה אינה כדין, וכי השינוי בדין אינו חל עליו שכן קיבל את רישיון היבוא ואף יבא את הרכב קודם לתחילת השינוי בדין. השאלה המרכזית הדורשת הכרעה במקרה זה היא אפוא אם יש לראות את השינוי בדין כחל על עניינו של העותר, אם לאו.

רקע רלבנטי

2.         ביום 2.11.2007 רכש העותר רכב מסוג פורד מוסטנג שמועד ייצורו 11.10.2006 (להלן - " הרכב"). הרכב נרכש במדינת קליפורניה שבארצות הברית. על-מנת לייבא את הרכב למדינת ישראל, הגיש העותר למשיבה בקשה לקבלת רשיון ייבוא. ביום 10.12.2007 נעתרה המשיבה לבקשתו של העותר וניתן לו רשיון לייבא את הרכב לישראל (נספח ה' לעתירה), וזאת לתקופה שעד ליום 15.3.2008. רשיון הייבוא התנה את רישומו של הרכב בתנאים מסוימים, ובכלל זה בעמידתו בכל תקנות התעבורה " לרבות פנס חזית מסוג אירופאי אסימטרי בעל סימון האות ' E ' או ' e ', או פנסים אסימטריים בעלי סימון HB4 + HB3 החייבים בכיוון מיוחד הנעשה בארץ". הרלבנטיות של מגבלה זו תתבהר בהמשך.

3.         ביום 20.12.2007 פורסם בקובץ התקנות תיקון לתקנה 282(3)(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. תיקון זה קבע כי לא יירשם רכב שיובא בייבוא אישי ולא יינתן עליו רשיון, אלא אם טרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו. יצויין כי תיקון התקנות מכיל הוראת "תחילה" אשר על-פיה "תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ה באדר ב' התשס"ח (1 באפריל 2008)" (סעיף 4 לתיקון).

4.         ביום 12.2.2008 הגיע הרכב לנמל אשדוד, ולמחרת - לאחר תשלום כל המיסים בסך של 54,473 ש"ח - העותר שחרר את הרכב מהמכס, והוא נמסר לחזקתו. העותר מתאר בעתירתו כי למן שלב זה, ניגש פעמים רבות למשרד הרישוי על מנת לנסות ולהסדיר את רישום הרכב אולם הדבר לא התאפשר בשל אי תקינות פנסי הרכב. העותר הוסיף וציין, כי נדרש על ידי הגורמים הרלבנטיים במשרד הרישוי להחליף את הפנסים בפנסים אחרים תקניים אולם לא מצא כאלו ולא ניתן היה להשיג כאלו והוא אף נסע לחו"ל על מנת לנסות ולאתר פנסים מעין אלו. בשל כך חל עיכוב ברישום הרכב. בנוסף, לעותר היו נסיבות משפחתיות שמנעו ממנו לפי העתירה ונספחיה, את קידום העניין במשך זמן מה. כך נקפו מחוגי הזמן עד לחודש יוני 2009. ממועד זה, החל העותר בתכתובת עם גורמים שונים במשיבה על מנת שיתאפשר רישום הרכב וזאת שעה שכבר ידע כי חלפו שנתיים ממועד היצור ומטעם זה מסורבת בקשתו. לאחר תכתובות שונות, נענה העותר (ביום 6.7.2009 - נספח טו' לעתירה; במכתב נכתב בטעות 2010) על דחיה סופית של בקשתו. טעם הדחיה - העובדה שחלפו למעלה מ - 24 חודשים מעת ייצור הרכב והכל בהתאם להוראת התיקון לתקנות. העותר לא השלים עם דחית בקשתו והמשיך לפנות לגורמים שונים - משך שנה - בנסיון לשנות את "רוע הגזירה". ביום 14.7.2010 הגיש העותר הליך נגד החלטת הרשות וזאת לבית משפט השלום בראשון לציון. הליך זה נמחק מחמת היעדר סמכות עניינית; וביום 7.10.2010 הוגש ההליך שבכותרת לבית משפט זה.

5.         יצויין עוד, כי ביום 16.6.2010, נתפס העותר על-ידי משטרת ישראל כשהוא נוהג ברכב ללא רשיון. כתוצאה מכך הוצאה הודעה על איסור השימוש ברכב (נספח טז' לעתירה). אין חולק כי למן מועד זה מושבת למעשה הרכב והוא עומד כאבן שאין לה הופכין. עוד יצויין, כי עם הגשת העתירה נתבקש גם סעד זמני שיאפשר רישום הרכב. בבקשה ובעתירה צויין כי בחודש נובמבר 2009 פרסמה המשיבה נוהל המאפשר לבעלי רכבי פורד מוסטנג לכוונן את הפנסים במעבדה מוסמכת לשם עמידה בדרישת הרישוי. אלא שהעותר, כך נטען, ביקש לעשות כן והדבר לא נתאפשר לו. במהלך דיון שהתקיים לפני בבקשה לצו הביניים, בתקופת שביתת הפרקליטות, ובאין התיצבות, ניתן לעותר סעד זמני שאפשר לו את כיוון פנסי הרכב במעבדה מוסמכת מבלי שיהא בכך משום טענת הסתמכות או הכרעה בגוף טענותיו. בהמשך לכך הפנסים כוונו ונבדקו ואין לפני חולק כי הבדיקה נמצאה תקינה (ע/1).

6.         על מנת להקל על הקורא, נסכם את הפרטים המרכזיים העולים מתיאור השתלשלות העניינים שלעיל עד לעת הזו: מועד הייצור של הרכב הינו 11.10.2006. הוא נרכש על ידי העותר ביום 2.11.2007. רישיון ייבוא ניתן ביום 10.12.2007 ותוקפו היה עד ליום 15.3.2008. אין חולק כי במועד בו יובא הרכב לא חלה מגבלת 24 החודשים ממועד הייצור של הרכב בעת רישומו. שינוי הדין פורסם ביום 20.12.2007, אלא שמועד תחילתו נקבע ל-1.4.2008. בין מועד פרסומו של התיקון לתקנות לבין תחילתו, יובא הרכב לארץ ושוחרר מן המכס (12.2.2008). המועד בו הרכב הגיע ל"גיל" של 24 חודש מעת ייצורו, היה 11.10.2008, כשמונה חודשים לאחר שיובא.

טענות בעלי הדין

7.         טוען העותר, על ידי ב"כ עו"ד עמוס ברכה, כי יש להורות על ביטול החלטת הרשות ולאפשר את רישום ורישוי הרכב. טענתו המרכזית של העותר הינה כי התיקון לתקנות לא חל עליו שכן קיבל את רישיון היבוא עוד קודם לשינוי הדין ואף יבא את הרכב לארץ קודם למועד התחילה (הגם שלא חלק שלא ידע על השינוי בדין). פירוש התקנות כאילו חל התיקון על העותר יהא החלה רטרוספקטיבית שלהן בלא הצדק לכך ותוך פגיעה בזכות הקניין של העותר. כטענה נוספת וחלופית טען העותר, כי העיכוב בהסדרת רישום הרכב לא היה באשמתו. הוא ידע על המגבלה בדבר הסדרת פנסי הרכב עוד מקבלת רישיון היבוא, והדבר נרשם במפורש ברישיון הרכב. אולם משבא להסדיר את העניין בפניות אין קץ לרשות, נשלח שוב ושוב להביא פנסים חלופיים הגם שאלו לא קיימים ולא מיוצרים בארץ או בעולם. בשל כך, חלף מועד 24 החודשים ממועד הייצור, והמשיבה אף לא אפשרה לו להסדיר את בעיית פנסי הרכב על דרך של כיוונם במעבדה מוסמכת - אפשרות שנתנה לבעלי רכב מעין זה - אחרים - במסגרת חוזר מטעמה שמחודש נובמבר 2009. זאת ועוד: בחוזר האמור הכירה המשיבה בכך שלמעשה במקרים רבים הוגשו חשבוניות מזויפות על רכישה והחלפה של פנסים - פעולות אשר לא בוצעו. נטען אפוא בעתירה, כי דווקא העותר שניסה לפעול לפי ההנחיות שקיבל, ולא פעל בדרכים עקלקלות, איחר את המועד ואין לזקוף האיחור לחובתו.

8.         טוענת המשיבה, על ידי ב"כ עו"ד ריצ'ארד סלאח, כי יש לדחות את העתירה מכל וכל. תחילה נטען לעילות סף. כך, לעילה של חוסר ניקיון כפיים שעה שהעותר נמנע מלהסדיר את רישום הרכב במשך זמן כה ממושך בלא הצדק סביר. חוסר ניקיון הכפיים אף חמור במיוחד משעה שהעותר נתפס נוהג ברכב בלא רישיון רכב ובלא רישום. נטען בנוסף לעילת סף של שיהוי. לפי הנטען, ידע העותר על שינוי הדין משלב מוקדם, בוודאי שלא יאוחר מחודש יוני 2009. בשלב זה לכל המאוחר יכול היה העותר לעתור כנגד ההחלטה, אלא שבחר להשתהות ולהתכתב עם הרשויות במשך למעלה משנה ובכך יש שיהוי כבד. לגוף העתירה, נטען כי אין ממש בטענות העותר. אליבא דמשיבה, התיקון לתקנות היה תיקון אקטיבי ולא רטרוספקטיבי ואין בעובדה כי ניתן לעותר רישיון יבוא קודם לכן, כדי למנוע את החלת התיקון עליו כהחלה אקטיבית. הודגש בתשובה, כי מועד תיקון התקנות (20.12.2007) היה אמנם לאחר שניתן רישיון הייבוא, אולם בפועל הרכב יובא רק לאחר שפורסם התיקון כך שהעותר יכול היה שלא לייבא את הרכב. זאת ועוד,  מחוקק המשנה צפה בעיות מעין אלו ועל כן נקבעה בתיקון התקנות הוראה לפיה מועד התחילה יהיה מאוחר - ביום 1.4.2008. לעותר ושכמותו שבידיהם היה רישיון, היה אפוא די והותר זמן להסדיר העניין. לבסוף, הודגש כי לעותר עמד עוד פרק זמן נוסף לאחר תחילת התיקון לתקנות - מיום 1.4.2008 (מועד התחילה) ועד ליום 11.10.2008 (מועד הגעת הרכב לגיל 24 חודש). אלא שהעותר חדל לאורך כל התקופה וגם לאחריה. הוא לא הסדיר את עניין הפנסים. הוא לא הוכיח כי אכן פנה כפי טענתו ולא הוכיח כי נשלח דווקא להחלפת פנסים ולא לכוונונם. העותר גם לא הוכיח כי לא יכול היה לבצע את פעולת הכיוון במעבדה מוסמכת קודם להגשת העתירה והא ראיה שלאחר הדיון בבקשה לצו הביניים והחלטת בית המשפט, בוצע הכיוון בלא קושי ובזמן קצר.

דיון והכרעה

9.         לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות ב"כ הצדדים, מסקנתי היא כי דין העתירה להידחות. יצויין תחילה, כי אכן קיימות עילות סף לדחיית העתירה: תחילה עניין השיהוי - ברור מהתכתובות שצורפו כי העותר ידע על עמדת הרשות לכל המאוחר בחודש יוני 2009. חלף פניה לערכאות או מיצוי מהיר של זכויותיו, בחר להתכתב עם הרשות במכתבים שמוענו לגורמים שונים. רק בחלוף למעלה משנה, הוגש ההליך לבית משפט השלום ולאחריו לבית משפט זה. המדובר אפוא בהשתהות כבדה, מעל ומעבר ל-45 הימים הקבועים בתקנות, ומבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד או שניתן טעם המצדיק את השיהוי (השוו לאחרונה, עע"ם 1330/09 דנון נ' המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה (לא פורסם, 27.4.2011)). מעבר לכך, אין חולק כי בנקודת זמן בה ידע העותר כי הרשות מסרבת לרשום את הרכב, הוא נסע ברכב - ללא רשיון - ולאחר שנתפס, הושבת הרכב; השבתה שרק לאחריה פנה העותר לבית המשפט, ודומה כי היא זו שהניעה אותו לעתור לבית המשפט במועד - המאוחר - בו הוגשה העתירה. לכך יש השלכה על ניקיון כפיו של העותר בפניה לבית משפט זה. אולם איני נצרך להסתמך על עילות-סף אלו בלבד במסקנתי בדבר דחיית העתירה שכן אף לגופה אין להיעתר לה. אסביר:

תחולת התיקון לתקנות על העותר

10.       השאלה הראשונה הדורשת התייחסות היא תחולת התיקון לתקנות על העותר. תקנה 282(3)(ב) לתקנות התעבורה, לאחר תיקונה, קובעת כי:  

"282. לא יירשם רכב ולא יינתן עליו רשיון, אלא אם כן -

...

(3) טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו; ואולם רשות הרישוי תרשום רכב ותיתן עליו רישוי אף בחלוף התקופה האמורה, אם התקיים בו אחד מאלה:

...

(ב) הרכב הוא רכב פרטי מסוג M1 או רכב מסוג L שיובא ביבוא אישי כמשמעותו בצו יבוא חופשי, התשס"ט-2008 (להלן - יבוא אישי), וטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע - מהמועד שבו נרשם הרכב לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ;"